בשנת 2015 פורסמו כללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב), התשע"ה – 2015 (להלן: "כללי דמי הקמה") אשר תכליתם להסדיר את סמכותם של תאגידי מים וביוב לחייב נכסים בתחומם בתשלום עבור הקמת מערכות המים והביוב.
עד להתקנת כללי דמי ההקמה, נסמכו תאגידי המים על הוראות שעה שאפשרה להם להמשיך ולגבות היטלי מים וביוב מכוח חוקי העזר העירוניים שהם ירשו מהרשות המקומית שבנעליה הם נכנסו.
כללי דמי הקמה קובעים את הסמכויות של תאגידי מים וביוב לחייב נישומים בתשלום עבור הקמת מערכות מים וביוב המשרתות את הנכס. הכללים קובעים בין היתר מהם התנאים שצריכים להתקיים כדי להשית חיוב דמי הקמה, מתי יצא החיוב, על בסיס אילו נתונים וכיצד יחושב בחיוב, פטורים והפחתות מהחיובים, אופן הערעור על החיוב, תעריפי החיוב וכיו"ב.
להלן עיקרי החידושים בדמי הקמה לעומת חוקי העזר העירוניים:
- כללים ארציים אחידים לתשלום עבור הקמת תשתיות מוניציפליות.
- תעריף בסיס ארצי אחיד במקום תעריפים מקומיים.
- תשלום עבור רכיב הבניה בלבד (ללא קרקע).
- שטחי בניה של מרתפי חניה אינם חייבים בתשלום.
- הרחבה של הגדרת "בעל הנכס" החייב בתשלום דמי ההקמה.
- חיובים מופחתים לגופים "עתירי שטח" (כמשמעותם בכללי דמי הקמה).
- הליכים לביטולה ו/או הפחתתה של דרישת תשלום באמצעות הליך ערעור/ השגה.
מניסיוננו הרב אנו למדים כי למרות הקריטריונים הלכאורה ברורים, עדין תאגידי המים משיתים לא פעם חיובים הגבוהים מהנדרש.
חשוב לציין כי רצוי להעביר לבדיקה מקצועית כל חיוב בדמי הקמה מיד עם קבלתו, שכן קיימים מועדים קשיחים לערעור על החיוב. אי פנייה לתאגיד במועד עשויה לגרום נזק כספי במידה וימצאו טעויות בחיוב אך חלפו מועדי הערעור.
הבהרה: כל המוצג לעיל הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים