בדיקה של אגרות המים והביוב כוללת בדיקת מוני (שעוני) המים, בדיקת תעריפי המים והביוב, חישוב כמות המים (במ"ק) המועברת לביוב ועוד אי אלו חישובים נוספים.
עבור צריכת מים לשימושים שאינם ביתיים גובר הצורך בבדיקה שיטתית של החיובים לאור ריבוי הפרמטרים המשמשים לחישוב. בשנים האחרונות צבר תחום בדיקת אגרות המים והביוב תאוצה, וגופים רבים הצליחו לחסוך בעזרתנו סכומי עתק לאחר טיפול מקצועי באגרות אלו.
את השירותים הללו (וכן שירותים נוספים) תקבלו על בסיס הצלחה בלבד, כאחוזים מחיסכון.
אודות אגרות והיטלי מים וביוב
אגרת המים מוטלת מכוח חוק המים, התשי"ט- 1959, ומתוקף תקנות המים (תעריפים למים ברשויות מקומיות), התשנ"ד-1994 הניתנות לעדכון מעת לעת לפי ראות עיניהם של שרי הפנים והאוצר.
בתקנות אלו נקבעו תעריפים אחידים לגביית אגרה לאספקת מים, אשר ישולמו אחת לחודש, בהתאם לסוג השימוש.
בנוסף נקבעו תעריפים שונים לצריכה ביתית של מים, תעריפים למי גינון, מים לתעשייה, לחקלאות, לשירותים (בית מלון, מוסדות חינוך וכו') ולעוד אי אלו סיווגים.
בתקנות נקבעו גם תעריפים לתשלום בגין שיקום, חידוש ופיתוח מערכות מים. התקנות מחייבות את הרשויות המקומיות לגבות את האגרה רק על פי קריאת מדי מים אחת לחודשיים לפחות.
במידה ורשות מקומית מצאה כי התעריפים הנקובים בתקנות אינם מתאימים לעלויות אספקת המים שלה היא רשאית לפנות לשרי הפנים והאוצר בבקשה לאישור התקנת חוק עזר בתחומה, אשר יקבע תעריפים שונים.
היטל ביוב ואגרת ביוב מוטלים מכוח חוק הרשויות המקומיות (ביוב) תשכ"ב-1962 ומכח חוקי העזר של הרשויות המקומיות עצמן. רשות מקומית רשאית לגבות מתושביה היטל ביוב בגין התקנה של מערכת ביוב בתנאי שהמערכת משמשת את הנכסים שבחזקתם. שיעור היטל הביוב נקבע באמצעות חוק עזר אשר כפוף לאישור שרי הפנים והאוצר.
אגרת הביוב מוטלת לצורך כיסוי הוצאות אחזקת הביוב, והיא משולמת כתוספת לאגרת המים. תעריפיה נקבעים על פי חוק עזר פרטני לכל רשות ורשות ומובאים לאישור בפני שרי הפנים והאוצר.